יקיר נולד ב- 31/03/1988, י”ג בניסן תשמ”ח, בן בכור להוריו ראומה ומישל, אח לרביד ועידו.

גדל והתחנך בהרצליה, בבית ספר יסודי “לב טוב”, חטיבת ביניים “זאב, ובי”ס תיכון “ראשונים”.

מילדותו ועד בגרותו התבלט יקיר בשמחת החיים שלו ובחיוכו הבלתי פוסק. הוא היה טוב לב, חברותי ואהוב מאוד. אדם פתוח וגלוי לב, משקיען ואכפתי.

 

בילדותו, יקיר היה ילד עירוני מפונק, שאהב בילויים, מסיבות ומכוניות, כבר בגיל 16 נהג בטומקאר ובגיל 17 קיבל רכב משלו. אך יחד עם זאת, הוא היה ערכי מאוד, אחראי ואכפתי, הוא הוקיר והעריך את הוריו ומשפחתו, השקיע בלימודים, היה פעיל חברתית ושאף לתרום למדינה הכי טוב שהוא יכול. גם המסע לפולין, אליו יצא עם משלחת מהתיכון, הותיר ביקיר את חותמו הכבד והיה לו ברור שהוא הולך להתנדב לשירות צבאי קרבי, הכי קרבי שיש!

 

יקיר היה בחור תוסס ופעלתן שנהנה מכל רגע בחיים, תמיד אופטימי ומוקף בהמון חברים וחברות.

הוא אהב מאוד להאזין למוסיקה (מסגנונות שונים), לקרוא ספרים ואהב ספורט, בעיקר ריצה. הוא הקפיד לשמור על כושר גופני תוך משמעת עצמית גבוהה מאוד ותזונה בריאה.

בתקופה האחרונה, פיתח יקיר גם אהבה גדולה לטיולים בארץ, אליהם היה יוצא עם חבריו בשבתות או חופשות. כך גם בסוף השבוע שאחרי מותו היה אמור לצאת עם חבריו לטיול בצפון הארץ. 

 

יקיר היה מוקף תמיד באהבה גדולה ממשפחתו, אשר תמכה בו בכל שלב בדרך בה בחר, והמוטיב העיקרי ביחסים בינו לבין אמו היה מילות השיר של שלמה ארצי “מלך העולם”: “קום תהיה כל מה שבא לך, כי בשבילה אתה תמיד מלך העולם”.

בשביל יקיר המשפחה היתה הדבר הכי חשוב! הוא דאג והשקיע באחים שלו ושמר על קשר מדהים עם ההורים שלו. גם בהיותו בן 21 וחצי לא ויתר על חופשות משפחתיות, וכך כ-4 חודשים לפני מותו בילה עם משפחתו חופשת קיץ באילת. החופשה האחרונה…

 

יקיר היה אדם שופע חום ואהבה כלפי הסביבה שלו בכלל והמשפחה שלו בפרט, והוא ידע לבטא את זה בכל הזדמנות, בחיבוקים ונשיקות, במעשים ובמילים.  

כך גם כתב לחיילים שלו בסוף רשימת משימות שהשאיר להם, כשבוע לפני מותו:

 

יקיר היה מחושב ומתוכנן, כזה שתמיד חושב צעד אחד קדימה והיו לו הרבה תוכניות לעתיד, אותן לא הספיק לממש. כשנכנס לשירות הקבע דאג להוציא ויזה לארה”ב, מתוך החשש שבעתיד כסטודנט לא יוכל לקבל. הוא תכנן לצאת לטיול לתאילנד אחרי סיום השירות הצבאי, לקנות רכב מהמשכורות שיחסוך בשנת הקבע וללמוד הנדסת מחשבים באוניברסיטה.

 

יקיר התגייס ב- 26/7/2006 לגדוד 50 של חטיבת הנח”ל. הוא סיים מסלול לוחם עם פציעה בגב ושרת כתומך לחימה. לאחר תקופה קצרה ביותר יקיר הרגיש שאינו ממצא מספיק את יכולתו לתרום בשירותו והחליט לצאת לקצונת מודיעין. על אף שבאותו זמן לא היה תקן עבורו, יקיר לא ויתר ופעל בכל כוחו לשכנע את מפקדיו עד שהצליח לצאת בהקצאה מיוחדת. זה היה אופיו של יקיר: נחישות ודבקות במטרה.

ביולי 2008 סיים יקיר את הכשרתו כקצין מודיעין והחל את תפקידו הראשון כקצין תודעת אויב במפקדת מודיעין שדה ראשי. יקיר עשה חייל בתפקידו, הוערך מאוד על ידי מפקדיו וקיבל המלצות חמות לתפקידו הבא, בהן נאמר בין היתר ע”י אל”ם יואל הייניק: “תרומתו והנושאים בהם טיפל הדיפו ניחוח של מקצועיות, מקצוענות ועקומת למידה שאינה מביישת קצין ותיק ובכיר…בראייתי, קצין בעל אופק שרות ארוך שאין לי ספק שעוד אשמע עליו וממנו”.

 

ביולי 2009 נכנס יקיר לשירות קבע, קיבל דרגת סגן, ובאוגוסט 2009 החל את תפקידו השני כקמ”ן בט”ש ביחידת מגלן. יקיר הספיק לשרת ביחידה רק שלושה וחצי חודשים, אך לדברי מפקדיו התבלט וזכה להערכתם בשל חריצותו, נכונותו ללמוד וביטחונו העצמי להביע דעתו ולשנות דברים.

יקיר אהב מאוד את תפקידו ביחידה, גילה רצינות ואכפתיות וכפי שהתברר לאחר מותו, גם מידה רבה של התנדבות, כמו למשל כאשר דאג לארגן טיול גיבוש למחלקת המודיעין. 

 

ב- 12.11.2009, כשהיה בדרכו מהיחידה לצריפין, נמצא יקיר ברכבו כשהוא ירוי פעמיים.

תעלומת מותו נחקרה על ידי המשטרה ומצ”ח, אך נותרה בלתי פתורה עד עצם היום הזה.

התשובה הרשמית של הצבא למשפחה היתה שלא ניתן לקבוע את נסיבות האירוע, וכי “במקרה זה רב הנסתר על הגלוי”…  

בהלוויתו אמרה אמו של יקיר, בין היתר: יקירנו אהובנו, אנו מצדיעים לך וגאים בך על הדרך שעשית, ונשבעים לך שלא ננוח ולא נשקוט ונהפוך אבן על אבן עד שנפתור את התעלומה!   

 

ת.נ.צ.ב.ה